מקורות לקרינת ELF הינם שנאים, ארונות חשמל, חדרי חשמל, מכונות ומכשירים חשמליים וכו'.
הקרינה האלקטרומגנטית סובבת אותנו ונמצאת בכל מקום שבו מופעלים מכשירים חשמליים או קווי מתח והיא פוגעת בנו גם מבלי שנרגיש זאת.
נזקי הקרינה מתגלים רק כעבור שנים בהתפרצות תופעות של מחלות שונות ובהן מחלת הסרטן.
סביב מכשירי חשמל פעילים, ארונות חשמל ובמיוחד סביב קווי מתח וחדרי שנאים נוצרים שדות חשמליים ומגנטיים, אותם ניתן לגלות רק באמצעות מכשירי מדידת קרינה מיוחדים לתחום קרינה מרשת החשמל.
בשנים האחרונות, בעקבות מחקרים רבים המראים קשר בין רמת הקרינה להתפתחות מחלות, גוברת המודעות והחשש בקהילה המדעית מהאפשרות לפגיעה בבריאות כתוצאה מהשפעת הקרינה הנפלטת מרשת החשמל על גוף האדם.
בעקבות הכרזת הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן, כי קרינה מקור מתח גבוה מוגדרת כ"גורם מסרטן אפשרי בבני אדם" וכן כי קרינה ממתקני חשמל החושפים את הציבור לאורך זמן לשדה מגנטי העולה על 2 מיליגאוס הם "גורם אפשרי לסרטן" - הוציא המשרד להגנת הסביבה המלצה לתכנון של מתקני חשמל חדשים לפי סף לחשיפה ממושכת ממוצעת של עד ל mG2 (מיליגאוס)
המאפיינים הייחודיים בתחום מיגון הקרינה:
- רמת המודעות לנושא קרינה מרשת החשמל (קרינת מתח גבוה - ELF ) הייתה עד לא מזמן נמוכה - כך שברוב המבנים הקיימים לא בוצע תכנון מקדים למיקום מוקדי הקרינה כגון ארונות חשמל, שנאים, העברת כבל מתח מרכזי וכו'
- מחקרים חדשים המראים קשר ישיר בין רמות קרינה גבוהות למחלות.
- רמת המודעות לנושא סכנות הקרינה נמצאת בעליה חדה - ולעיתים קרובות מתפרסמים מחקרים חדשים דוחות וכתבות.
- בדיקות קרינה המבוצעות ע"י בודקים המגלים חריגות גבוהות מההמלצות ברוב מבני הציבור הישנים.
- לרוב לא ניתן לפנות לחברת החשמל כגורם אחראי - מכיוון שהקרינה נובעת מאופן התקנת מערכות החשמל במבנה עצמו ולא קשור לתחום האחריות של חברת החשמל
- חריגות מרמת הקרינה המקסימאלית המומלצת (mG2) המוצגות לגורם האחראי לקרינת ה ELF במשרד להגנת הסביבה מטופלות בתקיפות ועד כדי סגירת חדרים/כתות לימוד בהן החריגה משמעותית
שלבי המיגון לקרינת חשמל
תחומי הפעילות מתחלקים לשני שלבים עיקריים:
- שלב זיהוי בעיית הקרינה - מדידת הקרינה - בקטגוריה זו נכללים:
- ביצוע בדיקות ומדידות קרינה, ניתור וכו' ע"י בודק מוסמך של המשרד להגנת הסביבה
- תכנון מערכות חשמל
שלב המיגון - פתרונות מיגון לקרינה - קטגוריה זו כוללת את כל פתרונות המיגון ובכלל זה:
- חומרים חוסמי קרינה
- פתרונות אקטיביים לנטרול ו/או הפחתת הקרינה
- הסטת שטף הקרינה לכוון רצוי וכו'
חומרי מיגון ושיטות.
חברת גט-סייף, הינה מהמובילות בתחום המיגון לסוגי הקרינה הבלתי מייננת ובהן קרינת ELF - קרינה ממקורות חשמל ומתח גבוהה.
מהנדסי חברת גט-סייף (Get Safe ) עוסקים בפיתוח שוטף של חומרים ושיטות מיגון פסיביות ואקטיביות המפותחות במעבדות EMC, בפרויקטים אמפיריים ובחישובים מדעיים.
בביצוע מיגוני הקרינה, משתמשים בשילוב חומרים מתקדמים המותקנים בשיטות ייחודיות ובדרך ההתקנה המתאימה לחסימת הקרינה והטיית זרם הקרינה לאזורים פתוחים.
עד כה בוצעו מיגוני קרינה במפעלים, מוסדות חינוך, בתי ספר וגני ילדים, מבני ציבור, בתים פרטיים וכו'.
ביצוע מיגון כנגד קרינת חשמל, מונע את חשיפת בני האדם השוהים במבנה לסכנות המרובות העלולות לפגוע בבריאותם.
מומלץ לבצע בדיקות קרינה ע"י מודדים מנוסים ומורשים ע"י המשרד להגנת הסביבה ובמכשירי מדידה מכוילים העומדים בתקן.
מבקר המדינה
מבקר המדינה מתייחס לנושא הקרינה והצורך לקבוע תקנים מעודכנים. להלן כמה מהתייחסויות השונות כפי שמובאות בדוחות השנתיים השונים:
דוח שנתי 59ב לשנת 2008 בעמוד 572 נכתב:
ביקורת המעקב העלתה כי עד אוקטובר 2008 לא נקבעו ספי בטיחות בתקנות כנדרש.
בספטמבר 2004 קיבלה הממשלה החלטה 2545 בדבר "הקמת מרכז לחקר השפעת הקרינה על בריאות הציבור", ......הקצאת תקציב של מיליון ש"ח להקמת המרכז, ומיליון ש"ח נוספים לתקציב שנתי שוטף...... בסיכום הדוח הדגיש צוות הבדיקה את החיוניות שבהקמת המרכז: "הקמתו נחוצה גם בשל השלכות כלכליות מובהקות שיש לו על המשק בישראל ... חסכון בחיי אדם, אובדן למשק עקב ימי מחלה, סבלם של חולים ועלויות טיפולים רפואיים, תביעות נזקים מחברות חשמל ותקשורת, עלויות הזזה ו/או העתקה של קווי מתח גבוה , כמו גם הרחקה של אנטנות סלולריות וההפסדים לחברות שיכולים לנבוע מכך, ניתן לאמוד אותם במיליארדים רבים. לעומת זאת, ההשקעה הממשלתית של מיליון ש"ח לשנה אשר נדרשת לשם הקמתו ותפעולו של מרכז הידע הנה זניחה ביותר".
דוח מבקר 58א - נובמבר 2007 בעמוד 230 נכתב:
" מוסדות חינוך הסמוכים לקווי מתח גבוה ולמתקני חשמל: הצורך בקביעת סף סביבתי לקרינה בלתי מייננת עלה בעקבות החלטת ארגון הבריאות העולמי של האו"ם (WHO)."
נוכח הסמכתם של עובדי המשרד להגנת הסביבה כממונים על מילוי הוראות החוק, כולן או מקצתן, כפי שפורט ברשומות מדצמבר 2006, עליו לקבוע תקן בעל ערך מספרי מוחלט לסף חשיפה סביבתי בתחום הקרינה הבלתי מייננת מרכיבים שונים של רשת החשמל, סף חשיפה שאם עוברים אותו - עצמת השדה המגנטי אינה קבילה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה העיכוב בהתקנת תקנות שהן חשובות לבריאות הציבור.
על משרד הפנים להנחות את הרשויות המקומיות לקיים סקרי סיכונים במוסדות חינוך ובמוסדות ציבור שבתחומן, כדי לאתר מוסדות החשופים לשדות אלקטרומגנטיים בעצמה גבוה ה ממתקני חשמל ומקווי מתח גבוה , ולפעול למניעה או להפחתה של חשיפת האוכלוסייה אליהם."
